התזונה הקטוגנית היא דבר פופולרי: השחקניות ונסה הדג'נס, אלישיה ויקנדר והאלי ברי עוקבות אחריה. למרבה הצער, זו לא הפעם הראשונה שהמלצות סלבריטאים מתנגשות עם רפואה מבוססת ראיות. הבינו מדוע דיאטת קטו אינה הדרך הבריאה ביותר לרדת במשקל.
מאיפה הגיעה התזונה הקטוגנית?
התזונה הקטוגנית אינה חידוש אופנתי כלל: היא הומצאה עוד בשנות ה-20 לטיפול בהתקפים. זה היה תחליף אנושי לצום, שנותר באותן שנים התרופה היחידה לאפילפסיה. נכון, בשנת 1938 הופיע נוגד פרכוסים, אז עכשיו דיאטת קטו משמשת בעיקר לטיפול באפילפסיה עמידה לתרופות בילדים.
סביר להניח שהתזונה הקטוגנית הייתה נשארת שיטה אקזוטית מארסנל הנוירולוגים. אבל בשנות ה-70, קרדיולוג אמריקאי, רוברט אטקינס, קרא מאמר שמצא שדיאטה זו עזרה לאנשים לרדת במשקל. על סמך נתונים אלו, הרופא היוזם יצר מערכת תזונה משלו וכתב עליה מספר ספרים.
מערכת התזונה של אטקינס התבררה כפשוטה, מובנת ואף הביאה לתוצאות מהירות. זה היה להיט עם כוכבי הוליווד ואנשי ציבור אחרים שהפכו במהירות את הדיאטה הקטוגנית למפורסמת.
כיצד פועלת דיאטת הקטו
הדיאטה הקטוגנית היא דיאטה דלת פחמימות, חלבון בינוני ועתירת שומן. הדיאטה הקטוגנית הסטנדרטית מכילה 70% שומן, 20% חלבון ו-10% פחמימות, אך מספר הקלוריות שניתן לקבל מה"דיאטה הקטוגנית" נשאר הסטנדרט: 2000 קק"ל ליום.
פחמימות בתזונה קטוגנית מהוות רק 20-50 גרם. עבור הגוף שלנו, שנועד לקבל את רוב האנרגיה שלו מפחמימות, זה מעט מדי. לכן, לאחר דיאטה קטוגנית, הגוף מתחיל לשרוף גליקוגן - "העתודה" של הפחמימות בכבד.
כשמאגרי הגליקוגן נגמרים (וזה קורה כבר ביום ה-2-4 של דיאטה כזו), הגוף עובר למאגרי שומן. כאשר שומן מתפרק, נוצרים גופי קטון, מהם ניתן גם להפיק אנרגיה - ומכאן שם הדיאטה.
מה הבעיות עם דיאטת קטו
האבולוציה "תגמלה" אותנו ביכולת לאגור שומן אך ורק כדי שנוכל לעבור תקופות קשות. אנחנו פשוט לא מיועדים לתזונה ארוכת טווח עם שומנים. אם אתה מוותר בפתאומיות על פחמימות ו"נשען" על שומנים עם חלבונים, לאורך זמן אתה יכול "להרוויח" בעיות בריאות קשות.
מעורר השמנת יתר
זה נראה - איך כן, כי הוכח שדיאטות קטוגניות עוזרות לרדת במשקל? זה נכון – אבל הבעיה היא שהמשקל שירד במהרה חוזר.
בקיצור, במצב זה, "אפקט היו-יו" מופעל. לאחר כל מחזור של דיאטות דלות במיוחד בפחמימות, הגוף לומד להפיק טוב יותר אנרגיה מהמזון שמגיע אליו. כאשר אדם שירד במשקל בדיאטה קטוגנית לא מתוכננת מתחיל לאכול שוב מזונות פחמימות, המשקל חוזר מהר מאוד, למרות שמנות המזון נשארות זהות.
אם אדם מנסה לרזות שוב עם דיאטה, הגוף מגיב בעלייה בתיאבון, כך שלאחר סיום העני מתחיל לאכול יותר מדי - ו"מרוויח" השמנת יתר.
מפר את העיכול
מקור חשוב לפחמימות הוא מוצרי דגנים: דגנים, פסטה ולחם. אבל במוצרים האלה, בנוסף לפחמימות, יש עוד מרכיב חשוב: סיבים. סיבים מסיסים "מזינים" את החיידקים המועילים שחיים במעיים שלנו, בעוד שסיבים בלתי מסיסים מסייעים במניעת עצירות. אנשים הסובלים מתת-תזונה בסיבים עקב תזונה קטוגנית נוטים יותר לסבול מבעיות עיכול.
מוביל לחסרים תזונתיים
הבעיה העיקרית בכל הדיאטות דלות הפחמימות היא שאדם מתחיל לאכול פחות ירקות ופירות – הם גם מתוקים. אבל ירקות ופירות הם המקור העיקרי לויטמינים.
מחקרים על התזונה הקטוגנית בילדים עם אפילפסיה הראו שחולים המקפידים עליה אינם מקבלים מספיק רכיבי תזונה הדרושים לבריאות. במצב זה, ילדים עם אפילפסיה רושמים ויטמינים בכמוסות. אבל אנשים בריאים מבוגרים שמחליטים לרדת במשקל בדרך כלל אפילו לא חושבים על סיכון כזה.
כואב הלב
עודף מזון שומני מזיק באופן עקרוני למערכת הלב וכלי הדם. זה מגביר את הסינתזה של כולסטרול - החומר העיקרי לפלאקים טרשתיים, ש"אוהבים" לסתום כלי דם, מה שגורם להתקף לב או שבץ.
אבל לדיאטות דלות פחמימות (כולל קטוגניות) יש בעיה משלהן: מסתבר שתכניות ארוחות כאלה יכולות לשבש את קצב הלב, ולגרום לפרפור פרוזדורים קטלני. אז זה לא מפתיע שתזונה קטוגנית לא מתוכננת מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת ממחלות לב וכלי דם ומסיבות אחרות.
גורם לבעיות בכיס המרה
עודף מזון שומני יכול לעורר מחלת אבני מרה. זה עובד כך: אם מופיע עודף של כולסטרול בגוף, הכבד מתחיל "לזרוק" אותו לכיס המרה. שם הוא מתחיל לפעמים להתגבש, ויוצר אבני מרה.
עלול לגרום לחמצת קטומית
קטואצידוזיס הוא מצב מסכן חיים המופיע בדרך כלל אצל אנשים עם סוכרת. עם זאת, המדע מכיר לפחות מקרה אחד שבו דיאטת קטו עוררה קטואצידוזיס אצל אישה מיניקה בריאה.
התווית נגד לאנשים עם דלקת לבלב
דלקת הלבלב היא מחלה של הלבלב שבה לא ניתן לאכול יותר מ-20 גרם שומן ביום. עודף שומן בדיאטת קטו יכול לעורר התקף של מחלה.
תזונאים לא ממליצים על דיאטה דלת פחמימות למי שמתאמן הרבה או עושה ספורט מקצועי.
דיאטת הקטו אצל ספורטאים מובילה לא רק לאובדן כמות מסוימת של רקמת שומן, אלא גם מדלדלת את השרירים, שכן בתנאים של אימון אירובי ומעורב, לגוף פשוט אין זמן לחמצן שומן כדי להשיג את הכמות הנדרשת של אנרגיה ונאלץ להרוס את החלבונים של עצמו.
כמובן שזה משפיע גם על הרווחה - הספורטאי הופך לחלש, מדדי סיבולת ומהירות-כוח נופלים.
מה ההבדל בין דיאטת קטו לתוכנית הרזיה טובה?
דיאטות קטו לא לוקחות בחשבון את צרכי האנרגיה האמיתיים של אנשים. כתוצאה מכך, אדם שמקפיד על כך לרוב לא רק מפחית את צריכת הפחמימות מהמזון - הוא גם מפחית באופן דרמטי את תכולת הקלוריות הכוללת של התזונה. כל זה מפעיל את "אפקט היו-יו", והאדם עולה במשקל ברגע שהוא חוזר לתזונה רגילה. בנוסף, דיאטות קטוגניות לרוב אינן מאוזנות - כתוצאה מכך, אדם אינו מקבל רכיבי תזונה חיוניים ומעורר בעיות בריאותיות.
תוכניות הרזיה מוכשרות מכוונות לא רק לירידה במשקל, אלא גם לשמירה על השפעה זו בעתיד. הדרך היחידה להימנע מאפקט היו-יו היא באמצעות תוכניות הבנויות על עקרונות של אכילה בריאה.
דיאטה המאפשרת לך לרדת במשקל צריכה להיות:
- מגוון - כך שאדם מקבל במלואו לא רק חלבונים, שומנים ופחמימות, אלא גם ויטמינים, יסודות קורט וסיבים;
- טעים - כדי להימנע מה"פיתוי" של מזון מהיר ומזונות נוחות;
- מספיק מזין - כדי שיהיה מספיק כוח ואנרגיה לעבודה מנטלית, ספורט ושאר שמחות חיים;
- לא צריך להכיל עודף או מחסור של קלוריות.
תוכנית הרזיה טובה לא עובדת ללא שיפור כללי באורח החיים ואינה מספקת תוצאות מהירות. אבל ירידה במשקל בתוכניות כאלה מתרחשת בצורה חלקה, התוצאה מאוחסנת במשך זמן רב, והבריאות רק מתחזקת.